כל תאח'ירה פיהא ח'ירה ("בכל איחור יש טוב" – כל עכבה לטובה), בידה אל-יום, ולא דג'אג'ה בוכרה ("טובה ביצה היום, מאשר תרנגולת מחר" – עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ), מִנְ אַבֶּל אֶל ג'וֹמְעַה יְלַאִי אֶל סבְּת אוֹדָמוּ (מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת). פתגמים בערבית הם הרבה יותר מסתם מוסר השכל, מדובר על סיפורים קצרים שמשתמשים בשפה כדי להמחיש דברים ומסתבר שזוהי גם דרך נהדרת ללמוד ערבית.
השפה הערבית עמוסה בביטויים ציוריים שמכילים בתוכם מוסר השכל כזה או אחר. חלק מהביטויים והפתגמים בערבית חלחלו לשפה העברית והפכו לשגורים בפי ישראלים רבים. ביטויים כמו "כל כלב ביג'י יומו", "יום עסל יום בצל" או "בוכרה פי אל-משמש" אפילו לא מצריכים מאיתנו להוסיף להם תרגום מרוב שכיחותם בסביבתנו. אך בכל זאת, מרבית הישראלים לא באמת מבינים את השפה הערבית וההכרות שלהם עם פתגמים בערבית היא שטחית ומפסיקה בערך בשלושת הביטויים שהזכרנו להלן. על פי מר רונן דוד, מנכ"ל 'המדרשה לערבית וביטחון' (אתר החברה: (ha- midrasha.co.il, מבתי הספר המובילים בישראל ללימוד ערבית, הפתגמים הם דרך נפלאה להיכנס אל נבכי השפה הערבית ולהבין אותה בצורה מעמיקה יותר בזכות העובדה שמרביתם בנויים על מצלולים ייחודיים ומכילים בתוכם הרבה יותר מרק מוסר השכל. הפתגמים בערבית משקפים את החברה שאותה הם מייצגים והם טבולים בהמון הומור וברגש, כך שעל פי מר דוד השימוש בהם כדי ללמוד את השפה הערבית הוא הכרחי כיוון שהם גם מרחיבים את אוצר המילים וגם מלמדים אותנו על מאחורי הקלעים של החברה הערבית.
על חשיבות הפתגמים בשפה הערבית
"השפה הערבית יכולה לפעמים להישמע מהצד כשפה מאיימת ומפחידה. לנו הישראלים יש את היתרון הגדול שגם אנחנו מדברים בשפה גרונית, אך נסו לדמיין למשל אמריקאי ששומע בראשונה בחייו אדם שמדבר עם ח' וע' בצורה מודגשת. בתחום הפתגמים שקיימים בערבית אפשר לראות כי המצלול והשימוש בשפה כדי לספר סיפור הוא חלק בלתי נפרד מהעניין וכך יש לנו פתגמים שמהצד יכולים להישמע מצחיקים.
למשל – 'זי אלבומה ע – זיתונה' או 'כל תאחירה… פיהא חירה". אבל כאשר אנחנו מעמיקים אל תוך הביטויים והפתגמים האלו אנחנו יכולים ללמוד לא רק על מילים חדשות, אנחנו לומדים על הלך המחשבה של דוברי השפה הערבית ומעמיקים את ההיכרות שלנו עם ההיסטוריה והתרבות שהשפיעו על השפה. בואו ניקח לדוגמה את הביטוי הראשון שהזכרתי – 'זי אלבומה ע -זיתונה'.
פירוש הפתגם הזה הוא 'כמו הינשוף על עץ הזית' ונהוג להשתמש בפתגם זה כאשר מדברים על משהו מכוער למדי. על פניו אין באמת קשר בין ינשוף לבין עץ זית, אך על פי התרבות הערבית עץ הזית הוא חלק בלתי נפרד מהמסורת המשפחתית והעובדה כי על עץ זה שמסמן את האדמה בצורה העמוקה ביותר יש ינשוף. שלא נחשבת לחיה היפה בעולם, מרמז על משהו בעייתי".
איך הפתגמים בערבית עוזרים ללמוד את השפה הערבית?
"לימודי ערבית איכותיים משתמשים במכלול של גירויים כדי לעודד את התלמיד להכיר את השפה הערבית על בוריה. בעזרת פתגמים אנחנו לומדים גם מילים חדשות, אבל חשוב מכך, אנחנו לומדים על הלך הרוח ועל התרבות המקומית שהולידה את הפתגמים. הצורה שבה השפה הערבית משתמשת בביטויים ובפתגמים דומה לזו שנעשית ביידיש, היא מתובלת בהומור ובעוקצנות שמעניקה למילים משמעויות נוספות. הגישה הייחודית הזו לשפה מאפשרת לתלמידים להכיר את השפה הערבית באופן בלתי מתווכך ולהיווכח בעצמם בעושרה של שפה זו…
במדרשה לערבית וביטחון אנחנו שמים דגש על פתגמים מקומיים שמסייעים לתלמידים להכיר בצורה טובה יותר את התרבות הפלסטינאית. פתגמים כמו 'העין רואה, אבל היד אינה יכולה להגיע' או 'לכל עין המבט שלה' מסייעים לנו להבין את התרבות הפלסטינאית בצורה טובה יותר מאשר קריאה של כל העיתונים והמאמרים האקדמאיים בעולם. בעזרת הפתגמים אנחנו מקבלים הצצה אל המהווים והפחדים הקמאיים של החברה הפלסטינאית ועל ידי כך אנחנו מצליחים לראות מעבר לדימוי שהוטמע במוחנו לאורך חיינו".
"ברחבי מדינות ערב משתמשים בפתגמים באופן שגור ויום יומי. זאת למשל בשונה מכפי שנהוג בארצנו שבה הפתגמים לא בהכרח מככבים בשיחות החולין, בשפה הערבית יש לפתגמים משקל רב והכרות עם פתגמים אלו מסייעת לנו להבין גם את הפשט וגם את הדרש ועל ידי כך אנחנו מרחיבים את היכרותנו עם אוצר מילים עשיר יותר, וכפי שאמרתי קודם לכן, אנחנו לומדים להכיר את החברה ואת התרבות בצורה טובה יותר בשל כך".
פתגמים וביטויים בערבית שכדאי להכיר
- 'מא דאם ג'ארכ בח'יר אנת בח'יר' – כל עוד שכנך בטוב – אתה בטוב.
- 'כל ממנוע מתבוע' – כל מה שאסור מבקשים אותו.
- 'אֶנַהָרְדָה בִּפלוּס בּוֹקְרָא בֶּבָּלָשׁ' – היום אתה מוכן לשלם המון כסף על סקופ, כאשר מחר כולם ידעו את הסוד הוא לא יהיה שווה דבר.
- 'כלב א-שייח' שייח" – כלבו של השייח' – שייח'.
- 'לֶלְסַבְּר חוּדוּד' – יש סוף לסבלנות.
- 'א-דוניא חילוה ומרה' – העולם מתוק ומר.
- 'עלא קד לחאפיכ מד ריג'ליכ' – לפי מידת שמיכתך מתח את רגליך.
אנחנו רוצים להודות למר רונן דוד על השיחה המרתקת ועל הפתגמים ששיתף איתנו בשפה הערבית. אין ספק שפתגמים הם אבן דרך ללימודים ובהכרח כשמדובר על לימודי שפה.
