יהלומי מעבדה או בשמם האחר יהלומים ידי אדם או יהלומים סינתטיים הם יפים יותר, ומצויים במחירים סבירים יותר מכל יהלום שימצא באדמה. בתהליך ייצור היהלום הסינתטי בעצם משכפלים את התהליך הטבעי של כדור הארץ, בו מתרחשת התגבשות של פחמן ליהלומים מבריקים אשר זהים מבחינה כימית, אופטית ופיזית ליהלומים שנכרו מהאדמה. אך היהלומים האלו יכולים להיות מתומחרים עד 40-50% פחות, וכן ההפקה והמכירה שלהם לא כוללים חששות סביבתיים או הומניטריים כך מסבירה לנו חברת גרין דיימונדס.
האם יהלומי מעבדה הם יהלומים אמיתיים ? התשובה היא בהחלט!
כיצד נוצרים יהלומי במעבדה?
כל יהלום שנוצר במעבדה גדל על ידי הצבת 'זרע' של יהלום בתוך תא בתנאי חום ולחץ מתאימים. תא זה אחראי לחקות את תהליך הגידול הטבעי. התגבשות הפחמן מתרחשת ומאפשרת ליהלום שגדל במעבדה להתבגר תוך שישה עד עשרה שבועות. לאחר מכן הוא נחתך, מלוטש ומדורג על ידי אותן מעבדות בעלות שם עולמי המאשרות יהלומים "טבעיים". שתי הטכניקות הבאות נמצאות בשימוש אצל רוב המעבדות:
שיטת CVD
Chemical Vapor Deposition, או CVD, היא תהליך המשמש ליצירת יהלומים בדרגת פנינה. תהליך ה- CVD משתמש בגזים עשירים במיוחד בפחמן בתא מבוקר. גזים מבוססי פחמן, כמו מתאן, מחוממים (עד לכ-800 מעלות צלזיוס) עד שהם מתפרקים ומאפשרים לאטומי הפחמן בתוך הגז להיפרד. אטומי הפחמן הזעירים האלה נופלים על מצע יהלומים ובונים שכבות וכתוצאה מכך גביש יהלום מחוספס. תהליך זה אורך בין שישה לעשרה שבועות ומניב יהלומים מסוג IIa בדרגה פנינה.
בשנים האחרונות, מחקר CVD צבר פופולריות וכעת משתמשים בגרסאות שונות של CVD. תהליכים אלה נבדלים זה מזה באמצעים שבהם מתחילות תגובות כימיות.
טמפרטורה גבוהה בלחץ גבוה (HPHT)
טמפרטורה גבוהה בלחץ גבוה, או HPHT, משחזרת את סביבת הגידול הטבעית של היהלום שנמצא בעומק כדור הארץ. למכונות המשמשות יש את היכולת לבנות לחץ של כמעט 60,000 אטמוספרות וטמפרטורה של 2,500 מעלות צלזיוס.
תא הגידול מכיל את כל היסודות הדרושים לגידול יהלום, כולל "זרע"- גרפיט מזוקק ותערובת זרז המורכבת ממתכות ואבקות. התא ממוקם במרכז תא HPHT. תערובת הזרז בתוך התא היא הראשונה להגיב לחום והלחץ ומרכיביה משתנים ממצב צבירה מוצק לנוזלי.
תמיסת הזרז המותכת גורמת לפירוק הגרפיט שבתא. לאחר קיום כל התנאים הנדרשים, תהליך הקירור מתחיל. תהליך זה מתרחש על פני מספר ימים לאחר מכן, התא מוסר ממכונת HPHT לאחר סיום מחזור הגידול. היהלום המחוספס החדש מחולץ ומנוקה כהכנה לחיתוך ולליטוש סופיים.
כל תהליך הגידול של HPHT דורש סביבה מבוקרת להפליא כדי לייצר יהלום באיכות פנינה. כל שינוי במהלך הצמיחה יכול לגרום ליהלום להפסיק לגדול או לגרום ליצור יהלומים בלתי שמישים. כל יהלום צריך להשלים את כל מחזור הגידול לפני שניתן יהיה לפתוח את המכונה. רק לאחר פתיחת תא HPHT ניתן לראות את היהלום הגולמי המוגמר, את צבעו, הבהירות שלו וגודלו.
בתהליך HPHT ישנם שלושה כלים עיקריים המשמשים לאספקת הלחץ והטמפרטורה הדרושים לייצור יהלומים שנוצרו במעבדה. אלו הם:
Bars Press
ה- Bar Press הוא הכלי היעיל ביותר המשמש לייצור יהלומים באיכות פנינה. הוא משתמש בשילוב של סדן פנימי וחיצוני כדי להפעיל לחץ הידראולי על תא הגידול.
Belt Press
הטכנולוגיה המייסדת העומדת מאחורי גידול יהלומים. יכול להיות גדול ולייצר כמה יהלומים במחזור אחד בלבד על ידי שימוש בשני סדנים גדולים הלוחצים זה לזה ליצירת הלחץ הדרוש. הוא מסוגל לייצר יהלומים באיכות פנינה, אך משמש לרוב לייצור יהלומים ואבקת יהלומים למטרות תעשייתיות.
Cubic Press
מכבש מאוד גדול המשתמש בשש סדנים נפרדים כדי ליצור את הלחץ הדרוש לגדילת יהלום. הוא משמש גם ליצירת אבקת יהלומים למטרות תעשייתיות.
כיצד מאושרים ומדורגים יהלומי מעבדה?
יהלומים שנוצרו על ידי מעבדה מדורגים ומאושרים על ידי אותו תהליך כמו יהלומים שנכרו מהאדמה.
היהלומים נשלחים למעבדת המתמחה בדירוג יהלומים. מרבית המעבדות הללו עושות שימוש בשיטת ה-4 C (חתך, בהירות, צבע וקראט) עם זאת, יש עדיין מעטות המשתמשות בקריטריונים משלהן.
תהליך דירוג היהלומים זהה בערך בכל מעבדות היהלומים. כל יהלום מדורג באופן בלתי תלוי על ידי כמה גמולוגים במעבדה. הציונים הבודדים מושווים ומנותחים כדי לקבוע את הציון הסופי.
תהליך זה נועד לספק לכל יהלום ציון ללא משוא פנים. עם זאת, אין זה נדיר כי יהלום יקבל ציון אחר, לא רק ממעבדה אחרת אלא מאותה מעבדה אם יישלח בחזרה לדירוג שני.
מסיבה זו, יש הרבה דעות שונות בקרב הצרכנים וקמעונאות היהלומים איזו מעבדה היא "הטובה ביותר". עם זאת, חשוב לזכור כי דעות אלה הן סובייקטיביות לחלוטין. לכל מעבדה, כמו כל דבר אחר בחיים, יש את היתרונות והחסרונות שלה.
קמעונאית יהלומים בוחרת באיזו מעבדה היא משתמשת כיוון שהיא סומכת על אותה מעבדה שתבדוק את היהלומים בהגינות. אם הסמכת היהלום היא גורם חשוב ברכישתך, עליך לנהל שיחה גלויה עם התכשיטן שלך באיזו מעבדה הם משתמשים ומדוע.
יותר מכל דבר, התכשיטנים רוצים שתהיה בטוח ברכישה שלך, אז אל תפחד לשאול שאלות כדי למצוא את היהלומים הטובים ביותר שנוצרו במעבדה לטבעת האירוסין שלך או לכל תכשיט אחר.
אחת החברות המתמחות בייצור ושיווק יהלומי מעבדה בארץ היא חברת גרין דיימונדס אשר מביאה את בשורת יהלומי המעבדה לישראל.
תוכלו למצוא את המוצרים שלה באתר הרשמי של החברה.
באתר תמצאו גם כן את כל המידע הנדרש לפני הרכישה, להתייעץ עם תכשיטנים ולרכוש יהלומי מעבדה במחירים הרבה פחות יקרים.
היתרונות של יהלומי מעבדה
המחיר של יהלומי מעבדה נוטה להיות פחות יקר משל יהלומים שגדלו בטבע.
עם זאת, אין זה אומר שיהלום שנוצר במעבדה הוא "זול". למעשה, העלויות הנדרשות לגידול יהלומים במעבדה ולכריית יהלומים הן די דומות.
אז למה יהלומים שנוצרו במעבדה פחות יקרים? ליהלומים שנכרו וליהלומים שנוצרו במעבדה יש את אותן עלויות בדיוק כשמדובר בחיתוך, הברקה ובדיקה. עם זאת, אחרי נקודה זו, העלויות והתהליכים שונים מאוד.
ליהלומים שנכרו שרשרת אספקה ארוכה. כדי להשיג יהלום מצורתו הגולמית לאבן חן מוכנה לקמעונאים, נדרשים כורים, מפיצים, חותכים, מלטשים, יצרני תכשיטים וקמעונאים.
בצד ההפוך, שרשרת אספקת היהלומים שנוצרים במעבדה קצרה בהרבה על ידי דילוג על תהליך הכרייה. במילים פשוטות, יהלום שנוצר במעבדה נוגע בפחות ידיים, מה שהופך אותו בסופו של דבר ליקר פחות.
ליהלומי מעבדה יתרון אתי גם כן. לפני מספר שנים נבדקה תעשיית כריית היהלומים ונחשפו נוהלי ייצור לא אתיים. יהלומים אלה, המכונים לעיתים גם יהלומי דם או יהלומי קונפליקט, מימנו אלימות ואפשרו את ניצול הכורים ומשפחותיהם.
לאורך השנים התעשייה עברה שינוי והנהלים האלו נאסרו, וההערכה היא שהיום רוב כריית היהלומים נעשית בצורה אתית. עם זאת, אם הימנעות מיהלומי דם חשובה לך, יהלומים שנוצרו במעבדה מספקים שלווה למוח שיהלום טבעי אינו תמיד יכול להעניק לעתים קרובות, ואתה עשוי למצוא ביטחון בידיעה מה מקורו של היהלום שלך.
ייצור יהלומי מעבדה הוא תהליך ידידותי לסביבה. כמו כריית כל משאב טבע, לכריית היהלומים השפעה משמעותית על הסביבה. למען ההגינות, חברות כריית יהלומים מודעות לחלוטין להשפעה זו ונקטו צעדים כדי לנסות למזער את ההשפעה שיש להן על המערכות האקולוגיות סביבן.
עם זאת, יהלומים שנוצרו במעבדה פוגעים בסביבה הרבה פחות באופן משמעותי, זאת מכיוון שנדרשת פחות אנרגיה לגדל יהלום במעבדה מאשר לחפור אותו מהאדמה. למעשה, האינטרס של המגדלים הוא למזער את כמות האנרגיה שהם משתמשים בתהליך כדי לחסוך כסף ולהוזיל את עלויותיהם.
