החוק למניעת הטרדה מינית בישראל צמח מתוך חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (1988) והפך להיסטוריה משמעותית וחשובה במרקם החברתי והתעסוקתי בישראל. עד להופעתו, המושג "הטרדה מינית" השתייך רק לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה וההעמדה לדין בגין העבירה בוצעה במסגרת חוק העונשין בלבד.
תוך עשור הבינה המערכת כי היא נמצאת בבעיה. נשים רבות עדיין סובלות מאי שוויון במקום עבודתן וככל שיבחרו להתלונן על הבוס או הקולגה, הן עשויות לסבול מהתנכלות ואפילו לאבד את מקום עבודתן. מאחר וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על התנכלות אך איננו משרטט קווים שמגבילים התנהגות בעלת אופי מיני, נשים רבות (וגם גברים) נותרו חשופות וחסרות הגנה.
ייסוד החוק ומטרותיו
בשנת 1997 שלחה עורכת הדין אורית קמיר, אז ראש המחלקה המשפטית של שדולת הנשים בישראל ומרצה לפילוסופיה וספרות, ניסוח להצעת חוק למניעת הטרדה מינית שהועבר בסופו של דבר לפתחה של וועדת הכנסת ואושר. החוק נחקק בשנת 1998 ולשונו: "לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו וכדי לקדם שוויון בין המינים".
מדוע החוק למניעת הטרדה מינית חשוב?
למרות שהטרדה מינית מוגדרת כתופעה חברתית, השלכותיה לא נוגעות רק לתפיסות חברתיות. ההטרדה המינית פוגעת בהיבטי חיים תפקודיים, רגשיים, נפשיים ופיזיים שעשויים להתבטא ברבדים עמוקים מאוד. היא מפרה את זכויות הפרטיות, הזכות לביטחון והזכות לכבוד, מביאה לאפליה, לביזוי ולהשפלה, מקשה על מימוש השוויון, על קידום במקומות עבודה וגם על היכולת האישית לחוות אושר וסיפוק מהחיים.
מטרתו העיקרית של החוק היא למנוע מקרים שכאלו בכל זמן ומקום בתוך גבולות המדינה. החוק למניעת הטרדה מינית שואף לעורר מודעות ציבורית גדולה, לחנך את הציבור לכבד את הזולת ולהימנע מכל שימוש לרעה בעמדת כוח ומרות. ועם זאת, הוא איננו אוכף מוסר, מה שגורם לרבים לסווג את החוק על פי פרשנותם האישית ולפעול על פי האסור והמותר שהם רואים לנכון.
התנהגויות שמהוות הטרדה מינית
על פי החוק, קיימים חמישה סוגי התנהגויות אסורים, המהווים הטרדה מינית. מאחר ומדובר בחוק בדין הפלילי, כל אדם שינהג לפי אחת או יותר מההתנהגויות הללו, יועמד לדין פלילי וצפוי לעונש מאסר, קנס ועוולה אזרחית בגינה ניתן לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק. הסוגים הם:
סחיטה באיומים לביצוע פעולה בעלת אופי מיני
ביצוע מעשה מגונה
הצעות חוזרות בעלות אופי מיני לאדם, שכבר הראה למטריד שאיננו מעוניין בהצעות הללו.
התייחסות חוזרת לאדם לגבי מיניותו, למרות שאותו אדם כבר הראה למטריד שאיננו מעוניין בהתייחסויות הללו.
התייחסות אחת או חוזרת מבזה או משפילה המופנית לאדם לגבי מינו, מיניותו או נטייתו המינית.
בנוסף לכל אלה, החוק אוסר על כל התנכלות שיש לה רקע של הטרדה מינית, בין אם היא מופנית למוטרד, לאדם שסייע לו או לעד שחזה בהטרדה המינית בעצמו. זוהי עבירה פלילית ועוולה אזרחית.
תיקון מספר 10 – "חוק הסרטונים"
בשנת 2014 יצא תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, לפיו כל פרסום או הפצה של סרטונים ותמונות בעלי אופי מיני וללא קבלת אישור מפורש לכך מהאנשים המצולמים מהווה הטרדה מינית. דינה של עבירה זו הוא עד 5 שנות מאסר.
היכנסו למידע נוסף על הטרדה מינית: https://www.dw-law.co.il
